קודם כל ניסוי נוסף בבלוג שיקרא "קצרים" ובו אני אכתוב מידי פעם (או רק הפעם, תלוי כמה מוצלח יהיה הניסוי) על מספר מסעדות מסוג מסוים במקום לכתוב פוסט שלם רק על מסעדה אחת או שתייים.
השם המקורי של הפוסט הזה היה אמור להיות "תמונות גרועות במסעדות איטלקיות חשוכות" והוא דיי מסביר את עצמו, אני חושבת. חוץ מזה ידוע שאוריאל הוא אשף פסטות מדופלם ככה שהסטנדרטים שלי כבר מאוד גבוהים, במיוחד לאור העובדה שאני זוכה לקבל פסטה טרייה ברוטב פורצ'יני לפחות פעם בשבוע מוגשת בבית. (עם התבלין הנדיר שהופך כל מנה להיות יצירת אומנות: אהבה מרירות).
איגדתי מספר איטלקיות אהובות יותר ואהובות פחות. הבא ונתחיל:
- צ'סקה: צ'סקה נקראת על שם ביתו של בעל המסעדה – פרנצ'סקה – מה שהיה עשוי לרמז על כך שבעל הבית איטלקי. בין אם הוא כן ובין אם הוא לא, המקום משלב שני דברים שאני לא אוהבת במיוחד: מסעדה "איטלקית" שהיא בעצם מסווה למסעדה אמריקאית שמגישה מנות בסגנון איטלקי (בערך) ופסטה רכה מידי. אני לא יודעת אם זה בגלל שהיינו שם בשישי בערב (כי ידוע שכל הנוער יוצא לבלות ביום שישי בשבע בערב) אבל הורגש פער הדורות ביננו לבין שאר הסועדים. אמנם קרוב לבית אבל לא שווה את ההליכה. (צ'סקה 164 רחוב מערב 75).
- מרקטו: כפי שאתם יודעים אני תמיד מקטרת שאין מה לאכול במיד טאון אבל מידי פעם יש יוצאים מן הכלל. המיקום של המסעדה הזאת קרוב מאוד למשרד ולכן הפך להיות ברירת המחדל לאירוח קולגות לעבודה. הם בדרך כלל מגיעים מגו'טלגים וחסרי רצון להרפתקאות קולינריות ככה שהמקום הזה כאילו נתפר במיוחד בשבילם: טרטוריה קטנה ומשפחתית שמגישה אוכל איטלקי פשוט, לא מסובך ולא יקר וכמובן שתמיד יותר טוב להירדם בעיר זרה כשיש לך בבטן אוכל טעים. מיניסטרונה מנחם, ארטישוק מטוגן, קלמרי מוקפץ ולעיקריות מגוון פסטות קלאסיות כמו בולונז ופסטו. יש מגוון יינות טעימים והשוס הגדול הוא שמוגש שם לקינוח עוגת נקניק של סבתא(הידועה גם בשם כלב קר). לא ידעתי שמנות מבית סבתא מפולניה הפכו להיות קינוחים איטלקים קלאסים אבל נו שוין, תביאו עוד חתיכה. (מרקטו 352 רחוב מערב 39).
- איטאלי: בעצם זה סופר גדול שמוכר רק מוצרים איטלקיים (כבר שווה ביקור) ובתוכו יש מספר מסעדות מסוגים שונים. האופציות המועדפות עלי הן לנשנש קינוח ואספרסו על הבר בכניסה (אפשר גם גלידה ואספרסו) או לנשנש גבינות ויין בבר במרכז הכלבו אם כי קשה לפעמים למצוא שם מקום לשבת. הייתי גם במסעדה ליד מחלקת הפסטה שמגישה פסטות אבל לא נפלתי – ההרגשה הייתה של פסטה מסוג כזה שמגישים בקפיטריה בעבודה. נחמד להתרגע שם למנוחה קצרה בין טיולי שופינג באזור (או טיולי לא שופינג, תלוי במטייל). (איטלי 200 השדרה החמישית).
- צ'יאנו: צ'יאנו הייתה הפייבוריטית שלי לקטגורית איטלקי יוקרתי ולא רק בגלל שיש להם תנור לבנים באמצע המסעדה שהם אופים עליו לחם ולא בגלל שאפשר למצוא שם ארנצ'יני לראשונות שהוגש עם דף צנונית מעליו ולא רק בגלל הפסטה הנהדרת שאכלתי …בעצם, בדיוק בגלל כל אלה, אבל היא נסגרה ואמורה להיפתח מחדש בקיץ ובאפר איסט סייד, מה שאומר שיש סיכוי לא רע שהיא תהפך להיות עוד מסעדת אפר איסט סייד משעממת. תחזיק אצבעות שלא(צ'יאנו, סגורה כרגע).
הערה אחרונה לסיום – לפני כמה חודשים פתחתי עמוד בפייסבוק לבלוג שבו אני מפרסמת עוד דברים שקורים בעיר ועוד ביקורות על עוד מסעדות, שלא להזכיר שאר הגיגים משמעותיים על החיים. ליקקו להנתאכם וענו על הסקר אם אהבתם את הפוסט מסגנון קצרים: