ביקורות אומנות לאנשים שלא מבינים באומנות על ידי אנשים שלא מבינים באומנות #6

בקרתי במומה באחה"צ גשום בזמן שחיכיתי לפגוש חברים. לא היה לי המון זמן ולכן הצצתי רק בשתי תערוכות (את השלישית ראיתי כבר לפני חודש אבל התעצלתי לכתוב עליה) והנה הביקורת אומנות שלי לאנשים שלא מבינים באומנות, על ידי אנשים שלא מבינים באומנות (שזה אני, אוריאל דווקא כן מבין).

המומה הוא תמיד כייפי, אבל שלושת התערוכות האלו כייפיות במיוחד.

Henri Matisse: The Cut-Outs

התערוכה הראשונה היא החדשה ביותר במומה ונקראת המגזרות של מטיס. לי ולמטיס יש היסטוריה ארוכה עוד מימי התיכון העליזים שבהם מגמת האומנות ציירו את מה שגיליתי לאחר מכן שהוא הציור המפורסם "הריקוד" על קיר הכניסה לבית ספר, בזמן שאני חשבתי שחבל שלתלמידים במגמת אומנות אין יותר כישרון. את מטיס לא יצא לי להכיר באופן אישי ככה שאני לא יודעת מה תהיה דעתי על יצירות אחרות שלו אבל את התערוכה של המגזרות בטוח רציתי לראות – בין השאר שבגלל שאני בעלת כרטיס חבר במוזיאון אני יכולה להיכנס מייד ולעקוף את תור הממתינים, מה שגורם לי עונג מרושע במיוחד.

לא ציפיתי שאני כל כך אהנה ואתענג גם מהמגזרות שלו. מגזרות זה בעצם דרך דיי מגניבה לצייר, כשאתה בן שבעים, חולה בסרטן, מרותק לכסא גלגלים וחלש מידי כדי לעמוד ולהחזיק מכחול. מה שאתה עושה במקום זה לגזור ניירות צבעוניים ולהדביק אותם בצורות שונות על מנת ליצור את התמונה שבעייני רוחך.

כל המגזרות בתערוכה מאוד צבעוניות (אוריאל מספר לי שמטיס תמיד אהב לעבוד עם צבעים) ואותי זה דיי שימח להיות בחדר מלא צבעוניות בזמן שבחוץ היה כבר אפור וסגרירי. הדבר השני הכי בולט לעין אחרי הצבעוניות זה המגלומניות של האמן. מה שמתחיל בסדרת מגזרות בגודל תמונה רגילה הופך דיי מהר למגזרות ענקיות שמכסות קירות שלמים. התמונות הענקיות האלה היו מאוד נעימות לי בעין ובכלל לא הפריע לי שאין להם "נושא" או "אג'נדה". זה פשוט משמח ועושה טוב לנשמה.

photo (77)

כמו רוב התערוכות המתחלפות במומה היה אסור לצלם, אז במקום צילמתי את המסך של חיפוש התמונות בגוגל (שזה נורא ,כזה, מתחכם, וכזה, מהווה אמירה חשובה על צילום וגוגל (וזה) .שאף אחד לא יגיד שאני לא חומר מתאים למגמת אומנות).

 

המגזרות של מטיס – עד ה8 בפברואר, 2015

 

The Paris of Toulouse-Lautrec: Prints and Posters

מצרפתי אחד לצרפתי אחר, הלא הוא טולוז-לוטרק (או אנרי, בשבילכם). אנרי נולד למשפחה עשירה ומכובדת אבל העדיף לבלות את ימיו (ובעיקר את לילותיו) ברובעים היותר מפוקפקים של פאריז. (בצדק, תכל'ס)  תחביביו כללו ציור, הדפסה, אלכוהול וזונות. כשבאתי לבקר בתערוכה השם היה לי מוכר, אבל זה לא היה עד שראיתי את התמונות עצמן שנזכרתי שבעצם הם נורא מוכרים וכנראה ראיתי חלק גדול מהם במאות בתי קפה ברחבי העולם. אהבתי שהתערוכה מסודרת לפי נושאים (כמו, בתי קפה, שחקניות וכמובן גם זונות) וגם שברקע מתנגנים להם שנסונים צרפתיים. אם יש משהו ללמוד מהתערוכה זה שדווקא נקודת מבט של גמד נכה ואלכוהוליסט יכולה להיות רוויה באהבה ולשקף את אופי ואווירת התקופה העליזה של הבוהמייה בפאריז.

טולוז-לוטרק – עד ה22 במרץ, 2015

 

A Collection of Ideas

ולסיום, הלכתי לקומה האהובה עלי ביותר במומה, הלוא היא קומת הארכיטקטורה והעיצוב (קומה 3) לראות את הקולקציה החדשה של רעיונות העיצוב (אני לא צוחקת, ככה קוראים לתערוכה). מה שאני אוהבת בתערוכות העיצוב של המומה, זה שהן עוזרות לקדם את הרעיון שאומנות היא לא בהכרח רק פסלים או ציורים, אלא שאמנים מבריקים גם ברעיונות עיצוב מעניינים ולא משנה אם זה כסא, ג'יפ או משחק מחשב. מה שיש פה למשל זה צמחי אור ממוחשבים שגדלים וזזים לפי תזוזות אנשים בגינה של המוזיאון, או אגרטל שנבנה על ידי דבורים (הכוורת הייתה עשויה בצורה של האגרטל).

photo 1 (7)

הנברשת היפהפייה הזאת הזכירה לי את צ'יהולי, עד שהבנתי שהיא כולה עשויה מכלי אוכל מנופצים בזהירות.

photo 3 (4)

ובוא נדבר רגע על משחקי המחשב. סימ סיטי 200 לא רק היה אחד ממשחקי המחשב הגדולים של כל הזמנים, אלא גם אות ומופת לגאונות עיצובית. וזה לגמרי הולם להראות אותו במוזיאון. במובן הזה, אם סימ סיטי 2000 זה אומנות מודרנית, מיינקרפט זה כבר אומנות פוסט מודרנית.

photo 2 (7)

כל הדברים באולם הזה פותחים את הראש והנשמה לרעיונות חדשים – וזה בעצם מה שאומנות נהדרת אמורה לעשות.

קולקציה של רעיונות – עד ה 11 בינואר, 2015

3 תגובות “ביקורות אומנות לאנשים שלא מבינים באומנות על ידי אנשים שלא מבינים באומנות #6

    1. pijamalola

      גריץ זה סוג של ארוחת בוקר נפוצה בדרום ארצות הברית, ומורכב מתירס טחון מעורבב במים עד לקבלת מרקם של דייסה ובדרך כלל נאכל בתוספת נדיבה ביותר של חמאה. גם כשמוכן כהלכה, זה אחד הדברים הכי חוסמי עורקים ומזעזעים שיצא לי להיתקל בהם בשיטוטי הקולינרים של התרבות האמריקאית.
      ואל תדאגי לגבי הפוסט, רק תחזרי לבקר אותנו שוב!

  1. yael arzi

    אז לא תעני לי לעולם מה זה גריץ? באמת שכתבתי לך טור אורח בחיי אלוהים בספר התורה הוא פשוט היה ממש גרוע ואז התחלתי לעבוד וככה זה קרה אני מתנצלת מעומק ליבי נו…

    נשלח מהטלפון הנייד של Samsung

להגיב על yael arzi לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים