הערה: הסיפור הבא הוא בדיוני ומומצא לגמרי וכל קשר בינו לבין אנשים אמיתיים מהעבודה (היי יעל!) מקרי לחלוטין:

כשעוברים לגור בארץ זרה צריך לפעמים להתרגל לכך שדברים קצת שונים. שדומינו, למשל, זה מותג של סוכר ושאת המיסים מחשבים אחרי המחיר שמופיע על המוצר שאותו קונים. בהקשר הזה, חברה מהעבודה סיפרה לי שכשהולכים להופעת סטנד אפ (מה שנקרא גם פשוט "קומדי") יש צורך להזמין כרטיסים מראש. הזמנה לא שווה לרכישה – את הרכישה מבצעים בכניסה להופעה, אבל הזמנה מראש מבטיחה שנשמרו לכם כרטיסים. אם לא הזמנתם כרטיסים או אם כבר נגמרו עדיין יש תקווה להיכנס על בסיס סטנד ביי אבל זה מצריך הגעה מוקדמת, לחכות בתור ותקווה שכמה ממזמיני הכרטיסים יבריזו. כל העסק הזה עובד כמובן כשמחכים בתור הנכון ולא בצד השני של הכביש (למרות שעובד המקום אמר לכם ששם התור יתחיל), ונדחפים כמו ישראלים מצויים ולא מחכים בסבלנות בסוף התור של הממתינים רק כדי לגלות שהכניסו את כולם בסטנדי ביי עד שבדיוק הגיעו אליכם, ואז לא מוותרים כשבדיוק עומדים להכניס אותכם לשני מקומות האחרונים בהחלט שנשארו מגיע זוג אחר קצר נשימה שבידו הזמנת כרטיסים שמדלגים עליך בקלילות בעוד אתם נשארים לעמוד מול הכניסה לדלת.

בקיצור, מוסר ההשכל מהסיפור של יעל הוא – תמיד לדאוג שיש לכם כרטיסים מוזמנים. אם לא, לכו למקום אחר, יש מספיק מועדוני קומדיה בגותה'ם.  למעשה, יש כל כך הרבה שאני קצת הרגשתי אבודה. חוץ מזה, יש לי בעייה של מחויבות ואם קנית כרטיסים יקרים למופע סטנד אפ של מישהו שאתה לא מכיר והוא מעפן, יצא שנהרס לך כל הערב. אופציה לא רעה להתחיל ממנה היא המופע if you build it שמארחים קארה קלנק וניר טרנר ב UCB בימי שבת, ובו מידי שבוע עולים שישה קומיקאים על הבמה. התיאוריה הרווחת היא שאם יש שישה קומיקאים אחד מהם לפחות יהיה מצחיק. המחיר גם מתאים מאוד למתחילים (10 דולר – ובמזומן בלבד) והכי נחמד שבקצה האולם יש בר שבו מסתובבים הקומיקאים אחרי ההצגה ואפשר לגשת ללחוץ להם את היד (או לעשות דברים אחרים, הכל תלוי בטעמכם האישי).

לקינוח של ערב צנוע תקציב אפשר להיכנס לקפוץ לראי ראי קאן ולזלול עוד גירסה מקומית נהדרת של מרק ראמן. בדלפק הקטן מקומות ישיבה בערך לעשרה זללני מרק והתפריט הצנוע תלוי על הבר עצמו. (רמז – אם הגעתם לשם אתם כנראה רוצים ראמן, ובצדק). אוריאל טוען שהאיסט ויליג' הוא המקום הכי מגניב בניו יורק ואחרי מרק כזה קשה שלא להסכים איתו. גם פה, התשלום במזומן בלבד.

הגשת ראמן במסעדה בעלת יותר מעשרה מושבים מביאה מזל רע לבעליה, לפי אגדה יפנית ידועה

נהוג ללטף את המרק שלוש פעמים עם המקלות לפני תחילת האכילה

שורה תחתונה: מצחיק, טעים ואופציה לא רעה בכלל לערב דל תקציב.

לפרטים נוספים:

 if you build it – מופע סטנד אפ שבועי. הפינה של דרה A ורחוב 3 מזרח.

Rai Rai Ken – בין השדרה הראשונה והשנייה על רחוב 10 מזרח.