נמאס לי מחוסר הגיוון בבחירת המסעדות שלנו ולכן בפעם החמישים שאוריאל התלונן על החוסר גיוון בבחירת המסעדות שלנו הסכמתי לשנות את  שיטת הבחירה לנוסחה הבאה: פעם אחת הולכים למקום שאני רוצה, פעם אחת הולכים למקום שאני בוחרת. והערב בחרתי יווני.

יש שני אלמנטים שמקשים עלי לכתוב ביקורת הוגנת על המסעדה הזאתי:

1. גם אני וגם אוריאל הגענו למסעדה קצת מעט מבושמים.

2. אין לי רקע בתרבות יוונית בכלל ובאוכל יווני בפרט.

למעשה, ההסמכה שלי לגבי יוון מורכבת מהמחזמר ממה מיה, זינה הנסיכה הלוחמת, עלי גפן שחברים של אוריאל הכינו פעם(היי לאבי ואושרת!) וספר של המיתולוגיה היוונית לילדים. מצד שני, באתי עם רוח טובה למסעדה והיא בתמורה לא אכזבה, לפחות לא מבחינת המצב רוח. יכול להיות שזה קשור לחלונות הגדולים הפתוחים ולמזג אוויר הלא-חם-מידי-לא-קר-מידי שהיה הערב ויכול להיות שזה קשור לברמן החברותי אבל משהו בעיצוב ובהרגשה של המקום הזכיר קצת תחושה תל אביבית של קיץ וכיף.

קיץ, במובן הטוב של המילה

האוכל מצד שני, פגע בול חצי מהזמן. התחלקנו בארבע ראשונות ועיקרית אחת. כמו שציינתי, אין לי הרבה רקע באוכל יווני אבל העלי גפן היו קצת סמרטוטיים והמילוי שלהם היה בעיקר תמיסת אורז. מצד שני, הסרדינים היו טעימים והגבינת חלומי הייתה חרוכה בדיוק במידה ומתובלנת כהלכה. מצד שלישי, השיפוד עוף (שממש בניתי עליו) אכזב. מצד רביעי, כנראה שמראש הייתי צריכה להזמין דג (או כבש), מצד חמישי אין מלא מקומות שבהם יש ומכובד לשתות אוזו (לשמחתו של אוריאל), מצד שישי קיבלנו קינוח על חשבון הבית(ברמן מקסים כבר הזכרתי?).

אני מצטערת שלא צילמתי גם את הברמן

אף פעם לא הייתי במסעדות יווניות אחרות ככה שאין לי שום קנה מידה לגבי כמה האוכל היה כן או לא טעים ביחס לאוכל יווני אחר אבל בסך הכל היה ערב מהנה ביותר, ונחזור לנסות את הדגים.

שורה תחתונה: קצת פחות ממאה דולר לזוג(ארבע ראשונות ועיקרית אחת). נחזור פעם הבאה שנהיה בסביבה.

לפרטים נוספים: אתוס גלרי 51, השדרה הראשונה ורחוב 51.