מוזיאון האומנות והעיצוב שנמצא בכיכר קולומבוס הוא הגדול מבין המוזיאונים הקטנים. שמעתי פעם את אחד המדריכים מספר בגאווה שזה המוזיאון הרביעי במספר המבקרים שלו (אחרי המומה, המטרופוליטן והגוגנהיים). מה שאני אוהבת במוזיאון זה שאפשר בדרך כלל לראות את כולו בשעתיים בערך, ולא נשארים עם תחושה של החמצה. מה שאני ממש אוהבת במוזיאון הוא שגם בדרך כלל התערוכות מאוד מיוחדות ומגניבות, כמו השתיים האלה שראיתי השבוע.

Out of Hand: Materializing the Postdigital

בדרך כלל כשאומרים לי משהו על הדפסה בתלת מימד אני מייד מתחילה לפהק, כי תמיד הייתה לי הרגשה שזאת הטכנולוגיה הכי לא מעניינת בעליל. כלומר, מה כבר החידוש המרתק בהדפסה? היכולת ליצור כפית בפי חמש עלות מהמפעל? ובכן, אני מודה בטעותי. עד שראיתי את התערוכה לא ראיתי את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה הזאת. אני מניחה שניתן לקשקש משהו על "דרכים חדשות של אומנים להביע את עצמם באמצעות טכנולוגיות שמעולם לא היו קיימות עד כה" אבל מה שהתערוכה הזאת עשתה בשבילי זה גם להבין את הפוטנציאל הגלום בהדפסה תלת מימדית, אבל בעיקר גם את היופי הגלום בה. אני לא יכולה לספור את כמות הפעמים שהמילה "וואו" יצאה לי מהפה (ובקול רם) בזמן שראיתי דברים כאלה:

וכאלה:

וכאלה:

מה שעוד מעניין בתערוכה הזאת, זה המחשבה על מי פה הוא האומן ומה היא בעצם האומנות. צריך יכולת טכניות דיי גבוהות על מנת ליצור דברים כאלה (או שמה המינוח הנכון הוא לתכנת?) ושליטה בתוכנות תלת מימד. אז מי האומן? מי שיצר את התוכנות או מי שמשתמש בהם? הייתי ממליצה לכל אחד ללכת לראות את התערוכה הזאת גם אם הוא לא נלהב גדול של טכנולוגיה, כי זה חלק מהדברים היפים ביותר שראיתי מעולם. וכרגיל, עד שאני מגיעה לכתוב על דברים הם כבר כמעט נסגרים. התערוכה פתוחה רק עד סוף החודש אז כדאי להזדרז.

אאוט אוף הנד: עד הראשון ביוני 2014

Re: Collection

אין לי בדיוק דרך להגדיר את התערוכה הזאת מעבר ל"דברים שהאוצר אוהב במיוחד". ובאמת, התערוכה נוצרה לרגל חמש שנים של המוזיאון בבנין החדש (והיפה) בכיכר קולומבוס, והיא מראה מבחר מהיצירות שנרכשו בזמן כהונתו של האוצר דיוויד מק'פדן. ומה אפשר לראות שם? התמונה הזאתי למשל, עשויה מתוויות של בגדים:

וזה כנראה איזה אמירה על כדרות קלאסית?

וכמובן יש גם את זה:

עוד לא החלטתי מה זה בדיוק, אבל בהחלט החלטתי שאני אוהבת את זה.

לגבי האוסף: עד השביעי בספטמבר 2014