פרוייקט איים הוא התעסוקה שלי לקיץ 2014, בו אסע לבקר בכל שבוע אי אחר מסביב לניו יורק ואכתוב עליו בבלוג. לכל האיים בפרוייקט. 

***

אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת שבוע שעבר, החלטתי השבוע ללכת לאי סולידי, רגוע ושקט – הלא הוא רוזוולט איילנד.

איך מגיעים לשם?

ובכן, ההגעה לאי היא הדבר הכי מרגש שיש בו בגלל שמגיעים ב…רכבל! הרכבל ("טראם" בניב מקומי) נבנה בשנת 1976 כאמצעי תחבורה זמני לאי רק עד שתסתיים בניית קו הסבווי שמגיע לשם (מה שלא קרה כמובן עד 13 שנים אחרי כן). וכמו כל דבר זמני שהופך להיות קבוע הרכבל הפופולרי פשוט נשאר ואפילו שופץ לא מזמן. כשבאתי בפעם הראשונה תכננתי חצי שעה לקניית כרטיסים ועמידה בתור סטייל החרמון עד שגיליתי שכחלק ממערך התחבורה הרשמי של העיר הכניסה לרכבל היא פשוט באמצעות המטרו קארד (אותו אחד שמשתמשים בו לסאבווי ולאוטובוסים). הנסיעה ברכבל נמשכת בערך 2-3 ובדרך אפשר לראות נופים יפים של מזרח מנהטן ורוזוולט איילנד.

מה עושים שם?

כבר ציינתי שמגיעים לאי על ידי רכבל? כי חוץ מזה, אין יותר מידי מה לעשות.  אם הולכים דרומה מהרכבל עוברים דרך שדרה עצים חביבה (ורואים את גשר קווינס מלמטה) ובקצה הדרומי ביותר יש פארק קטן. הפארק דווקא חמוד כי יש בו גם גבעות עם פרחים, גם שרידים של מבנה ישן וציורי שהיה פעם בית חולים וגם ברווזים קטנים. ההליכה לפארק לוקחת בערך עשר דקות.

אם זמנכם בידכם קחו אוטובוס (חינם) לקצה הצפוני ביותר של האי בו תוכלו לראות גם מגדלור קטן וגם מלא מקומיים עושים פיקניקים. לא הייתי ממליצה ללכת ברגל בגלל שא)זה רחוק וב)כל מה שיש באמצע זה מבני מגורים משעממים ומכוערים ומרכז מסחרי קטן ומשעמם גם כן.

הדבר הכי מרגש בחלק הצפוני של האי (אם מסתכלים לכיוון מנהטן) זה שלושה פסלים קטנים של האומן האהוב עלי טום אוטרנס (אותו אחד מהפסלים הקטנים בסאבווי) שנקראים "הנישואים בין כסף לנדלן".

אוכל?

אז זהו, שלא. הבחירות מצומצמות ונעות בין סטארבאקס, מסעדת בר & גריל ג'נרית ומסעדה סינית. מה שבאמת עדיף זה לקחת את הרכבל בחזרה למנהטן ולאכול משהו יותר סביר. ואם כבר חזרתם למנהטן ואתם כבר בצד המזרחי של האי אל תשכחו לבקר בבר הממתקים של דילן, חנות קסומה ומופלאה על הפינה של השדרה השלישית ורחוב איסט 60. כבר כשנכנסים יש ריח נהדר ומתוק באוויר, ואפשר לשאוף אותו במהלך השיטוט שלכם בשלוש קומות שכל כולן מוקדשות לשוקולדים וממתקים. ההרגשה שלי בכל פעם שאני מבקרת בחנות היא שנכנסתי למפעל הממתקים של ווילי וונקה.

שווה?

הנסיעה ברכבל קצרה אבל מעניינת ושווה. ואם כבר הגעתם, אפשר להסתובב קצת כדי להרגיש תחושת מיצוי אבל אני הייתי מוותרת על הטיול הארוך בצד הצפוני של האי ומתמקדת בפארק בקצה הדרומי (גם הנוף יותר מעניין).

***

בשבוע הבא אני הולכת לבקר (בפעם הראשונה מיני רבות אני מקווה) את האי האהוב עלי ביותר בניו יורק.