פרוייקט איים הוא התעסוקה שלי לקיץ 2014, בו אסע לבקר בכל שבוע אי אחר מסביב לניו יורק ואכתוב עליו בבלוג. לכל האיים בפרוייקט. 

***

האם לקראת סוף פרייקט האיים אני מתחילה לחתוך פינות ולצאת במבצעי שני איים במחיר של אחד?

אולי, אבל לא במקרה פה. במקור זה באמת היה שני איים שונים אבל חיברו בינהם בשנות השישים. אז עכשיו יש לאי שני שמות (או ליתר דיוק, יש שם לצד הצפוני שלו ושם אחר לצד הדרומי שלו). אבל זה בסדר, כי זה מזכיר לנו שפעם היה פה בית משוגעים.

איך מגיעים לשם?

האי ממש קרוב לעיר, ונמצא ליד הקצה הצפון מזרחי של מנהטן. או שלוקחים אוטו ונוסעים דרך גשר הטרייבורו (זה שאתם תמיד נוסעים מעליו בדרך לשדה התעופה לה גוורדיה) – מדובר על נסיעה של מספר דקות ממנהטן, או שאוזרים אומץ והולכים ברגל בגשר הולכי הרגל שמחבר את האי עם רחוב איסט 103 (לאזור אומץ, כי השכונה לא הכי נחמדה בעולם). לעבור את הגשר לוקח בין 15 ל 20 דקות הליכה – תלוי כמה מהר אתם הולכים וכמה ציוד פיקניק אתם סוחבים.

מבט על האי מגשר הולכי הרגל במנהטן

מה עושים שם?

ובכן, זה תלוי. אם אתם הומלסים אתם כנראה נמצאים שם באחד מבין כמה מקלטים להומלסים. אם אתם פסיכיאטרים, ייתכן שבאתם לשם לעבוד במוסד הפסיכאטרי. אם אתם היספנים, כנראה שבאתם לשם לשחק במגרשי הכדורגל ולהעמיד את כל משפתכם וטפכם וסבתותכם וכלבכם בצל ולעוף על מנגל איכותי.

אם אתם בעלי או אחד מכמה החברים שלי נשמות אומללות, אתם מוצאים את עצמכם על שפת המים עושים מנגל ישראלי מסורתי כהלכתו (כי אין ממש עוד משהו לעשות באי, וממש אבל ממש היה לי חשק לנקניקיה). בניו יורק, ברוב הפארקים אסור לעשות על האש ו-ווררדס/רנדלס איילנד הוא אחד המקומות הבודדים שכן מותר. אז גם אנחנו עפנו.

אוכל?

פיקניק, כבר אמרנו? אז אוריאל הכין לנו נקניקיות (שאכלנו בזמן שמיקי קרע אותי בשש בש), המבורגרים, שיפודי עוף ואננס מצופים בבייקון ולקינוח כמה סטייקים מדיפים ניחוחות שום. מנגל ישראלי כהלכתו, כבר אמרנו. חוץ מזה יש גם אוטו גלידה גזלן.

זכרונות מיער קדימה

שווה?

תלוי. נחמד לשבת על קו החוף ועוד יותר נחמד למנגל. אבל ההגעה דיי מסובכת ואין מלא מה לעשות שם באי. נראה לי שאם ממש מתחשק לכם פתאום למנגל אז זאת נקודה נאה, אבל לא שווה ללכת לאי בשביל שום סיבה אחרת.

***

בפעם הבאה עוד אי שהוא בעצם חצי אי. חותכת פינות, כבר אמרנו.