נישואים זה בעיקר שני אנשים מתווכחים אחד עם השני על מה הם הולכים לאכול, עד שאחד מהם מת. ואין משפט מדויק יותר שמתאר את מערכת היחסים שלי ושל אוריאל. קחו למשל את עניין החציל: אוריאל טוען בתוקף שאני מתה על חציל וגם פיתח מנהג מגונה לאחרונה בו הוא מחביא חציל בכמעט כל רוטב שהוא מכין, נסמך על העובדה הלא משמעותית שבכל פעם שאני אוכלת חציל אבל שלא מספרים לי שזה חציל אני נהנת מאוד מהאוכל. עוד עניין שנוי במחלוקת קשור למרקים. לטעמי, מרק זה אופציה נהדרת לארוחת ערב גם בחורף וגם בקיץ, ואילו אוריאל נועץ מי מבטי שטנה כשאני מצייצת שאני לא רעבה רק בגלל שאכלתי 4 ליטר של מרק עוף עם אטריות. אבל ללא ספק הדיון המשמעותי ביותר ביננו נוגע לאוכל מקסיקני. אוריאל ביקר במקסיקו למשך שש וחצי שעות לפני יותר מחמש עשרה שנה ומאז פיתח אלרגיה חריפה לאורז עם שעועית ברמה כזאת שהוא אפילו לא אוכל קאסטה בגלל שזה מכיר לו צורה של טאקו. אני לעומת זאת, עפה על אוכל מקסיקני ובמיוחד אוכל אמריקאי מקסיקני, מלא בפחמימות מצוינות ושלל שומנים.
אז יצא הגורל ואוריאל היה בטקסס, אכל אוכל טקס-מקס,ובעודו שולח לי סמס עם מראות קשים מהצ'יפוטלה המקומי, אני מייד ניצלתי את ההזדמנות לתמוך בו ויצאתי עם רונן למסעדה מקסיקנית חמודה בלואר איסט סייד שנקראת, לה קונטנטה.
כמה חמודה? למסעדה קוראים "השמח!" כמה חמודה? גודל-ארבע-שולחנות חמודה. כמה חמודה? למרות שהמקום היה מפוצץ, המארחת עשה כמיטב יכולה למצוא לנו מקום על אף שנדדנו משולחן זמני לכיוון הבר (מה שהתגלה כבחירה מצוינת כי יכולנו לראות להזמין את שלל המשקאות המעניינים שהברמן הכין).
מגוון האוכל, כמו מספר השולחנות לא גדול במיוחד, אבל באנו כדי לנהל מחקר מדעי ודקדקני כדי למצוא את הקשר בין אכילת אוכל חריף לשתיית מרגריטות. בניגוד לאוכל סיני, שבו כמה שהאוכל יותר אוטתנטי ככה יש יותר סיכוי למצוא ציפורנים או מדוזות במנה שלך, דווקא השמחה והטעמים של אוכל רחוב מקסיקני עדיפים לאין שיעור על הגירסה האמריקאית החיוורת שלו. גם אם לא יושבים על הבר אפשר להזמין והתחלק בהרבה מנות קטנות, וזה בדיוק מה שעשינו.
היה לנו גוואקאמולי מתובל וחריף שהנאצ'וס הגיעו מסודרים בתוכו כמו פרח (גם לכם אוכל טעים יותר אם הוא מוגש בצורה חמודה?), אכלנו טאקו עם דג, מנה סופר פשוטה אבל עם פוטנציאל להיות תפל וחסר טעם אבל פה הדג היה עסיסי ושימר את הטעמים הדגיגים שלו, וביחד עם סלסה ושאר טעמים היה קראנצ'י, מתפצח ונעים. ניסינו גם אינצ'ילדה עם שרימפס שהגיעה עם רוטב פלפלים, מה שגרם לנו מייד להמשיך באדיקות במחקר שלנו ולהזמין עוד מרגריטה. את הקינוח (עוגת גבינה מקסיקנית) לא הספקנו לתעד, בין השאר כי רונן התנדב לצלם את התמונות אבל לא פעל בצורה מספיק זריזה.
לסיכום, ההשפעות של מרגריטות על אכילת אוכל חריף הן: כן.
השורה התחתונה:91 דולר (כולל מס, לא כולל טיפ) לשני אנשים ושלל מרגריטות זה דיי משתלם, אבל אנחנו קיבלנו את רוב השתייה במחירים של happy hour, ככה שיכול להיות לאנשים שמגיעים קצת יותר מאוחר (או קצת יותר רעבים) החשבון יהיה קצת יותר גבוה.
לפרטין נוספים: לה קונטנטה, רחוב נורפולק 102
