עדכון: כמה חבל, אבל המקום נסגר. אני משאירה פה את הביקורת כנוסטלגיה אבל אין לכם מה לבקר שם. המקום סגור.
קודם כל תגידו שלום לאקיקו:
האמא היפנית שמעולם לא הייתה לכם
אקיקו נולדה וגדלה ביפן להורים "פודיז". אבא שלה היה מטייל הרבה בעולם ומביא מיני מאכלים ותבלינים ממסעותיו שאותם אמא של אקיקו הייתה מבשלת לכל המשפחה. אם תלכו לאתר הבית של המסעדה ולעמוד ה"אודות" תגדלו שמה שאקיקו עושה במסעדה הקטנה שלה הוא לשחזר מידי ערב את ארוחות הילדות המשפחתיות האהובות שלה.
חשוב להבין את הרקע הזה כשמעיינים בתפריט ומגלים שילוב מוזר אבל מסקרן של מאכלים יפנים מסורתיים, ביחד עם טאקוס מקסיקני, דאמפלינגס סינים ונקניקית טלה מזרח ארופאית. בגדול "פיוז'ן" זה מילה גסה עבורי, אבל זאת דוגמה מפתיעה לאיך שכנראה הקונספט היה אמור להיות. כיאה למסעדה משפחתית לקחנו איתנו את יהוששכר ואשתו כתחליף ניו יורקרי למשפחה. כמו בכל ארוחה משפחתית טיפוסית היין (סאקה) זרם כמיים והיו שפע של השמצות הדדיות. (יהוששכר עיקם פרצוץ לפחות אחת לשלוש דקות בעוד שאוריאל העליב אותו על היותו צמחוני בתכיפות דיי דומה).
אז התפריט קצת מתפרע לכל הכיוונים, אבל המנות בגודל טאפאס ומיועדות להתחלק עם שאר יושבי השולחן ככה שלא צריך לקבל יותר מידי החלטות מסובכות – אפשר לטעום מהכל, וכך בערך עשינו.
קולאז' של דברים טעימים
אז היו שם כדורי בשר ברוטב קארי יפני עם עגבניות, שאחרי כן הרוטב שלהם נשפך בנדיבות על קערת אורז בסמטי (בהעדר פיתה הגונה לניגוב). היו גם חמוצים יפנים וקינפירגובו, שזה שורש יפני חתוך דק ומחומץ בתיבול שומשום. נשנשנו פורק באנס עסיסיות ומייד אחרי כן הגיעה קערה של אורז עם קימצ'י ושרימפס וגם סלט קייציי שהכיל בין השאר מנגו ואבוקדו. כנראה היו עוד כמה דברים אבל כבר שכחתי. הפתעת הערב הייתה סטייק כרובית: כרובית אפויה על מצע של רוטב ירקרק מסוג כלשהו(אבוקדו?) מלווה באדממה וגרעיני חמניה. וכל זה על מין איזה צי'פס ענק פריך. אחת המנות הצמחוניות הטעימות ביותר שאכלתי מעודי (אם לא ה).
הכרובית המדוברת
יו"א היו מבסוטים ממגוון האופציות הצמחוניות, ואני שתיתי מספיק כדי להשמיץ את פדרר, אחיו האובד של יהוששכר ועל ידי כך לבעס את רוחו כיאה לסיום של כל ארוחה משפחתית. למרות שיש משהו כמו ששה שולחנות במקום, צוות המלצרים(מלצר אחד) לא מאוד מתקתק עניינים, ככה שאם אתם באים הזמינו כמה מנות אבל יותר חשוב – כמה משקאות – ותנו לערב לזרום בקצב שלו. אנחנו מבטיחים שאקיקו תטפל בכם יפה.
השורה התחתונה: 180 דולר לארבעה ה אנשים,מתוך זה (רק) 30 על אלכוהול. לא יקר וטעים מאוד.
לפרטים נוספים: פמילי רסיפי, רחוב אלדריג' 213.
***
הערה מנהלתית: כבר יותר מ24 שעות יש חידה למתקדמים בעמוד הפייסבוק של הבלוג שעוד לא נפתרה ולכן אני אפרסם אותה גם פה. אם לא תצליחו לפתור מישהו מהקוראים יאלץ לבצע התאבדות יפנית טקסית, אז תחשבו חזק. החידה היא: מה משותף לשני האנשים בתמונה?
