הסיטואציה היא כזאת: אמצע שבוע, אנחנו רעבים, אין אוכל בבית. לאוריאל אין חשק לבשל והחלטנו לצאת החוצה. אחרי דיון ממושך (הכי מהר שאיי פעם הסכמנו על מסעדה היה בפברואר ועמדנו בחוץ בלי כפפות ואפילו אז זה לקח לנו 45 דקות) שבו פסלתי את כל המסעדות הצרפתיות והאיטלקיות שאוריאל הציע (דיאטה) ואוריאל פסל את כל הצעות הנגד שלי (לא אומרים איכס על אוכל) אני מציעה את יאפוראיי. לפעמים אוריאל מחפש המלצות בבלוגים שהוא אוהב והוא מציע את יאפוראיי. ואז השיחה הבאה מתחילה:

אני: "סבבה, היה כיף פעם שעברה שהיינו שם".

אוריאל: "אין לי שום זיכרון שאיי פעם היינו שם".

וכבר לפחות ארבע פעמים ניהלנו את השיחה הזאת. ולא שהמסעדה היא כל כך לא מעניינת שאפשר לשכוח אותה בקלות, משל הייתה המבורגר סתמי במקדולנד בשדה התעופה או'הר בשיקאגו שאכלת רק בגלל שהיית צריך לעלות לטיסה תוך חמש דקות אלא שאז גילית שהטיסה התעכבה ובילית את שארית היום בלהתחרט על ההמבורגר  ועל הבחירות שעשית בחייך שהובילו אותך ללאכול מקדולנד בשדה התעופה או'הר בשיקאגו; אלא בגלל שבמסעדה שמילולית השם שלה מתרגם ל"להיות שיכור", לשתות הרבה סאקה זה מצווה.

ואם להיות שיכור זאת מצווה (ראמן), הכדור הזה בכניסה הוא כמו מסננת פסטה של פסטפארים אדוקים.

זה סוגידאמא (Sugidama) כדור שבאופן מסורתי נתלה בכניסה למבשלות סאקה אבל אם אתם רואים אותו בניו יורק, בדרך כלל הכדור ינבא שלמחרת יהיה לכם כאב ראש ותרגישו שברירים למחרת היום. אבל זה מחר, והיום הוא היום. ואם לא הבנתם את זה עד עכשיו, אז דיי קשה להתעלם משורת בקבוקי הסאקה הארוכה על הקיר .

הטוג'י (מאסטר הסאקה) כבר ידאג לכם לשתייה. אתם צריכים לדאוג לאוכל. או, והאוכל. כי בבארים יפנים חייבים גם נשנושים. שפע של מנות קטנות מסורתיות. לא מתחשק לכם מידי פעם ביסוויט סרדינים מיובשים? אולי קצת חמוצים יפנים? מה לגבי קערת אודן לוהטת עם מבחר ירקות שורש וביצה בפנים? הכל טוב ויפה וטעים אבל הכוכב העיקרי הוא כמובן הסושי. ובבקשה אל תזמינו סלמון אבוקדו (גם לא תוכלו גם אם תרצו). אנחנו מדברים פה על טרטר טונה, נתחים שמנמנים של בטן של טונה כחולה ומבחר סשימי כל כך יפה שקצת בכיתי מרוב התרגשות.

שמחים ומרוצים (שלא לומר שיכורים ומתנודדים) אנחנו חוזרים הבייתה. כעבור שבוע הסיטואציה היא כזאת:

אוריאל: "בא לך סושי? אין לי כח לבשל".

אני: "אפשר ללכת ליאפוראיי, היה כיף פעם שעברה שהיינו שם".

אוריאל: "אין לי שום זיכרון שאיי פעם היינו שם".

(שיחה שמתנהלת כבר לפחות בפעם החמישית).

***

השורה התחתונה: כמו כל מסעדה עם מנות קטנות, כל מנה קטנה לא יקרה אבל צריך הרבה מהן בשביל לשבוע. סה"כ יצא 142 דולר (מתוך זה רק 36 על סאקה). הזמנו סה"כ 7 מנות ויצאנו מפוצצים לגמרי.

לפרטים נוספים: יופאראי – רחוב ריבינגטון 151