אין דבר יותר מקודש מאתגר מאשר לחלוק את חייך עם בן זוגך הנבחר. לקשור את חייך בחייהם ולדעת שתמיד יהיה שם מישהו לצידך לייאש אותך. ואני אמורה לדעת, אוריאל ואני התחתנו פעמיים. אבל מה קורה כשצלע שלישית נכנסת למשוואה? מה קורה כשהזוג…הופך לשלישיה?

אני תומי, ועם זה אני מתמודדת כל יום:

(פוסט אורח נוסף של אוריאל)

***

מי שמכיר אותי יודע שאין הרבה דברים בחיים שאני אוהב. גם מי שלא מכיר אותי יודע שאין הרבה דברים בחיים שאני אוהב. אבל כולם יודעים שאני אוהב לשתות. ייתכן שבגלל סעיף א' לעיל. מי יודע? אותם אנשים שמכירים אותי יודעים שכשמשהו מעניין אותי, לפעמים (תמיד) אני נהיה קצת אובססבי. אז זה לא אמור להפתיע אף אחד שבוקר אנד דקס הוא אחד המקומות האהובים עלי בתבל, כי הוא משלב אלכוהול ולפחות 2 דברים שאני אובססבי לגביהם : טכנולוגיה קולינרית, ודייב ארנולד.

מי זה דייב (דיוויד) ארנולד אתם שואלים (למרות מבט הבוז שאני תוקע בכם על חטא בורותכם)? אני אובססבי ומאוהב בדייב ברמה כזאת, שכשצילמו אותי בחברתו – הפרינססה מסגרה את התמונה ותלתה אותה במטבח.  דייב ארנולד הוא אחד הדמויות הצבעוניות והמעניינות ביותר בתחום הבישול הטכנולוגי (בישול מולקולרי, מודרניסטי, או איך שתרצו לקרוא לזה). דייב ארנולד מורה בישול (לשעבר ראש המגמה לטכנולוגיה מתקדמת ב- French Culinary Institute, בית הספר לבישול הנחשב בארה"ב), ממציא (לדוגמא הוא המציא את ה-Searzall, תוסף ללהביור לחריכה של אוכל) ומגיש תכנית הרדיו Cooking Issues. הוא גם סופר (ספר הקוקטיילים שלו מצוין), ותומך נלהב של לפרק דברים ולהרכיב אותם מחדש (למשל הוא קונה צנטרפוגות משומשות באיביי ומתקן אותם, או במקרה הזה מצלם בתוכם).  דייב מוצא דרכים מאוד מעניינות להכין אוכל, למשל בוידאו הזה הוא מכין נאצ'וס, וכאן הוא מכין קוקטייל עם חנקן נוזלי. אני מרגיש שאני ממש כמוהו, גם אני בונה מכשירים במטבח, וגם אני לא פעם כמעט שרפתי את הבית.

בוקר אנד דקס זה הבר של דייב ארנולד בגב ה-Momofuku Ssam Bar, שם דייב ממציא מני קוקטיילים שבהפקתם משתמשים בצנטרפוגות, חנקן נוזלי, מוט פלדה שמחומם ל-2000 מעלות, ומאיץ חלקיקים כדי להכין את הקוקטיילים את הטובים ביותר בניו יורק. אתם כבר חושבים שזה שידור חוזר של WD-50, אבל לא: בבר הזה הטכנולוגיה היא מאחורי הקלעים ובלתי נראית, וההיפך מגימיק (זאת למרות שאשתו היא אחותו של Wylie Dufresne השף של WD-50. היא לעולם לא תאהב אותו כמוני). כל מה שאתה מקבל זה קוקטייל טעים בכוס, אפילו בלי הסבר על ה- Rotary Evaporator שזיקק תחת וואקום את המיץ בננה. הדבר היחידי שכן אפשר לראות, זה שכל הכוסות מצוננות מראש בחנקן נוזלי לפני שמוזגים לתוך הכוס את הקוקטייל. הבר אגב נקרא על שם שני הבנים של דייב, בוקר ודקס. הם חמודים, אני יודע איפה הם הולכים לבית ספר.

כשנכנסים לבוקר אנד דקס הדבר הראשון שרואים זה צילום ענקי של אדם עם מגן וחרב נלחם בלהבה ענקית של דרקון מכני. מסתבר שזה מפרויקט התואר שני של אומנות מאוניברסיטת קולומביה של דייב. הסיפור הולך שביום הראשון הוא עשה טעות בחישוב הלהבה ונכבה בכוויות דרגה 2 בכל הגוף. בגלל שהיה בעיות בלפתח את הנגטיב, הוא חזר למחרת על אותה הצילום. כן, זה דייב. יום אחד הוא יבין שאנחנו צריכים להיות ביחד.

ועכשיו כמה מהקוקטיילים האהובים עלי בבוקר אנד דקס:

• Banana Justino : מיץ בננות שנהפך להיות צלול בצנטרפוגה, עם רום.
• Corsair – קוקטייל מלוח עם לימון משומר סגנון מרוקאי, שמוגש עם בירה בצד לקישוט
• Thundernut – אין לי מושג מה יש בזה, אבל זה הקוקטייל האהוב על הפרינססה ועל גיא

הייתם חושבים שעם כל הטכנולוגיה הזאת המשקאות יהיו יקרים, אבל דווקא במונחים ניו יורקרים הם במחירים סבירים מאוד: 14$ לקוקטייל. האווירה שם רגועה עם מוזיקה של אנשים מהדור שלי, ושקטה יחסית כך שאפשר לדבר. המקום ממש מרגיש לי כמו בית (ולא רק בגלל שכשהגעתי לבית האמיתי של דייב, הוא לא חיבב את זה במיוחד), ובדיוק כמו בסדרה צ'ירס Everybody knows my name (שזה כנראה אומר שאני אלכוהוליסט). הבעיה היא שהבר נמצא ב-East Village, ואנחנו גרים ב-Upper West Side מה שאומר שלהגיע לשם עבורי זה לא קל – וזה למה שאני לא שם יותר מ-4 פעמים בשבוע.

אם אתם כמוני, ברגע שתהיו שם פעם אחת תתמכרו למקום ולא תוכלו לחכות עד שתחזרו לשם. אני יודע שאני אחזור לשם מיד כאשר דייב יוריד את צו ההרחקה ממני.

***

אז למדתי להתרגל לצלע השלישית במערכת יחסים שלנו וכבר פחות מפריע לי שאוריאל ממלמל את שמו של דייב בשנתו, וגם הקטורת מטקסי הוודו היומיים כבר פחות מפריעה לי.

ובאמת הדרינקים שם טעימים.

בוקר & דקס  – השדרה השנייה מספר 207