ארוחת בוקר יפנית מסורתית כוללת בתוכה אורז (כמובן), סוג כלשהוא של ביצה (אהובה במיוחד היא ביצת האונסן, שמבושלת באופן דומה לביצים עלומות), ירקות מוחמצים וכנראה גם איזה דג צלוי. במחשבה שנייה, ארוחת בוקר יפנית דיי דומה לשאר הארוחות היפניות בחלקים אחרים של היום. אבל היא בבוקר וזה מה שחשוב, בגלל שדרוש אופי דיי מיוחד להיום מסוגל לקום בבוקר ולנשנש דג צלוי. בצורה דומה, דרוש אופי מאוד מיוחד להעיר את אוריאל ששקע בחמרמורת קלה ולגרור אותו עד לברוקלין כדי לנשנש ארוחת בוקר יפנית. במחשבה שנייה, לא דרוש כזה אופי מיוחד, הוא פשוט ספציפי מאוד. סוג אופי שחולקים אותו מנהיגים גדולים אחרים כגון קים ג’ונג איל, קארל הגדול וגי’נגס חאן. צריך פשוט אופי רודני – ופרולטריון המום ועייף מידי בשביל להתווכח. רצוי גם שיהיה לכם לוגו, הנה, משהו כמו זה:
אז נסענו בקו הסאבווי הידוע ביותר לשמצה והרחקנו עד לוויאמסבורג כדי להגיע לאוקונומי, שמתפקדת כמסעדה יפנית במהלך היום ובלילה מחליפה את שמה ליוג’י ראמן ומגישה, ובכן, ראמן. אבל כמו שדיברנו אנחנו התייצבו שם כבר בעשר וחצי בבוקר ומזל שכך, כי המקום פיצי ולא מקבל הזמנות מראש. יצא שחיכינו רק רבע שעה בערך אבל בזמן הזה התור מאחורנו גדל אקספוננציאלית. כל השאר דווקא היה מאוד מינימליסטי, כמו למשל שבמסעדה יש רק שני שולחנות (מה שאומר שאם אתם זוג, שכנראה תצטרכו לחלוק את השולחן עם זוג נוסף) ועוד חמישה מקומות על הבר. וזהו. ושיש רק מנה אחת בתפריט, למרות שהיום הייתה גם בחירה לגבי הדג הצלוי.
בזמן שחיכינו, מידי פעם כשנפתחה הדלת ענן מתוק של ריח דגיגי הגיע לנחיריי, מה שמאוד שימח אותי ודכדך את אוריאל אפילו יותר. מצד שני, כשהצלחנו להיכנס וראינו כמה חמודה המסעדה הקטנה הזאת, וכמה מגוונים השפמים של היפסטרי המקום (בכל זאת וויאמסברג) חזר קצת הצבע לפנים של אוריאל.
התפריט הבטיח ואכן קיים. תוך מספר דקות הונחו בשולחננו קערת אורז ומרק המיסו המצופה, ביצת אונסן מתובלת במעט צ'ילי ויצירת אומנות מרכזית במרכז השולחן:
לפעמים זה ממש לא נעים לאכול מצלחת שמסודרת באופן כל כך נאה ומסודר. במחשבה שנייה, קשה מאוד לא להתפתות לכזה עושר ומגוון של צבעים וטעמים. דרוש אופי מאוד מיוחד לאכול ארוחות בוקר יפניות, ואם לא ניסיתם אני מציעה שתתחילו בקרוב.
***
השורה התחתונה: שתי ארוחות +תרופה להאנגאובר הסתכמו בחמישים דולר לזוג. שווה!
לפרטים נוספים (לא שבאמת יש מלא פרטים באתר שלהם) : אוקונומי, רחוב איינסלי 150, ברוקלין
(very nicely written as always, maybe next time we can come with you and Uriel (if you must bring him along
פינגבאק: [מסעדה] תי & סימפטי Tea & Sympathy | טעים בניו יורק
פינגבאק: [מסעדה] 12 צ'יירס – Twelve Chairs | טעים בניו יורק
פינגבאק: [מסעדה] ויאה קארוטה Via Carota | טעים בניו יורק