יש הודעה חגיגית בסיום הפוסט היום!
***
בשבועות האחרונים כתבנו על ארוחות בוקר יפניות והשמצנו ארוחות בוקר בריטיות (וגם הספקתי ללכת לאכול דים סאם בקווינס שוב – אבל זה סיפור אחר שיסופר בפעם אחרת) וכל הארוחות בוקר האלה גרמו לי להתגעגע לארוחת בוקר ישראלית. אני רוצה ג'חנון. שלא יהיה יציקה משל היה ג'חנון אלמוני שנמכר בשבת בבוקר בפיצוציה פלונית ברחוב הרא"ה ברמת גן. אני רוצה שיבוא ממשפחה טובה ושיהיה קליל ופלאפי ועם רוטב וביצה. שום קרואסון צרפתי או מאפין אמריקאי יכול להחליף את תחושת הסיפוק והעונג של להימרח על הספה כשיציקת ג'חנון מלאה יושבת לך בבטן ואתה יודע שייקח לקיבה שלך יומיים לסיים לעכל אותה.
ואם כבר ג'חנון, אז ארוחת בוקר ישראלית. סלט! ירקות! חביתה! לחמים וממרחים והכל רק שלא יביאו לי שוב בייקון ופנקייק ופרנץ' טוסט ושאר זוועות בוקר של אמריקאים שמסביר גם את היקף המותניים שלהם וגם את האופי המעצבן שלהם. תכל'ס, אם היו מביאים לי פסטה ירוקה והיו טוענים שזה נחשב כירקות, גם אני הייתי נרגנת. לפעמים כשאין לי ברירה אני מכינה לעצמי אוריאל מכין לי בבית ארוחת בוקר ישראלית, אבל הוא מכין סלט ירקות ומוסיף אספרגוס לבן, קוויאר וכבד אווז, מטגן לובסטר עם החביתה וכמובן מקשט את הכל בזרעי פשתן מאודים וקרם פטריות כמהין, אז זה לא יוצא בדיוק אותו הדבר.
ואם כבר דיברנו על ארוחות בוקר, בוא נדבר על בית הקפה האידיאלי. חובה מרפסת. חובה. או לפחות חלונות ענקיים שפונים אל הרחוב כדי לספוג קצת שמש. אני רוצה תמונות של תל אביב הישנה על הקירות ועיתון ידיעות בסלסלה בפינה. אני רוצה מלצרים שמדברים עברית ושלט "דרושים" מעל הבר.
אה, רגע. כל העסק הזה קורה בניו יורק? קומפלט עם התמונות של תל אביב על הקיר וזה? נו, באמת, אתם צריכים שאני אגלה לכם את הסוד הישראלי הכי ידוע בעיר? קדימה בג'חנון!
השורה התחתונה: ארוחת בוקר ישראלית קומפלט ב 16 דולר. ג'חנון ב 14 דולר (ובסופ"שים בלבד). יש גם שקשוקה, השמועות הן שיש בחורף צ'ולנט אבל עוד לא בדקתי את זה אישית.
לפרטים נוספים: 12 כסאות, רחוב מקדוגל 56
***
ביום שבת הקרוב ולכבוד יום העצמאות האמריקאי אנחנו מתכוונים להשיק פרוייט קיץ חדש ומיוחד! זוכרים את פרוייקט איים משנה שעברה? אז כזה, אבל פחות מעפן. פרטים נוספים בשבת.
דרך אגב, נזכרתי היום שהחידה בפייסבוק עדיין לא פתורה. בואו ניתן לזה עוד שבוע ואם אף אחד לא ימצא את הפתרון אני אגלה אותו.