אמא של אוריאל הגיעה לבקר אותנו בניו יורק, וכולנו שמחים. אמא של אוריאל שמחה שהיא יכולה לבלות איתנו ולחקור את המוזאונים היפים של העיר. אוריאל מבסוט כי יש לו גיוון בנשים שכועסות עליו ומאוכזבות ממנו, ואני מרוצה שיש לי עם מי ליצור קואליציה מול אוריאל (שתינו מסכימות שהוא שותה יותר מידי, וגם כשהוא לא שותה יש לו נטייה למלמל) וגם עם מי לרכל על אקסיות של אוריאל (שלפי אמא של אוריאל מעולם לא היו יפות, רזות, נחמדות או חכמות).

אמא של אוריאל, שתהיה בריאה, כבר בת 75 אבל עם מרץ ואנרגיה שלא היו לי גם כשהייתי בת 25. אמא של אוריאל, שתהיה בריאה, עדיין באותו משקל כמו מאז שהיא הייתה בת 25. אני לא זוכרת הרבה מגיל 25 מבעד למעטה הסמים הקלים והאלכוהול הכבד שהיו נפוצים באותו גיל, אבל אני דיי בטוחה שגם בגיל 25 מעולם לא אמרתי משפטים כמו "אה, זה רק ארבעים בלוקים? אז אפשר ללכת ברגל!" או "אחרי שמונה שעות במוזיאון המטרופוליטן התעייפתי אז ראיתי רק עוד שתי תערוכות והלכתי הבייתה" או "הייתי רעבה אז אכלתי תפוח וזה השביע אותי לשארית היום" או "קמתי בשש ולא רציתי להעיר אותכם אז שטפתי כלים בינתיים".

כשאמא של אוריאל מגיעה לעיר היא מריצה את שנינו (או לפי אמא של אוריאל, בעיקר את אוריאל, בגלל שאני צריכה לנוח כי אני עובדת קשה) אבל בין כל המוזיאונים, תערוכות, טיולים והופעות צריך גם לאכול, ופה שמחתי להתחבר מחדש לתוכניות של אוריאל ואמא שלו. אוריאל, שבימים רגילים מרוכז אך ורק בלהפיס את דעתי ולמנוע את זעפי, צריך לעבוד הרבה יותר קשה כי גם אמא שלו בסביבה, ולכן החלטנו ללכת למסעדה מהקטגוריה שאני מאפיינת אותה כ-"לגיטימית".

מסעדה לגיטימית תהיה בעלת תפריט שעונה על צרכים מרובים כולל:

• "אוריאל אוהב פחמימות וסוכרים על הבוקר"
• "אני מעמידה פנים שאני מזמינה סלט אבל אני בעצם מתכננת גם לרדת על ערימת פחמימות וסוכרים"
• "איפה הקוקטיילים?"

וגם:

• לא רועשת מידי
• לא רחוקה מידי
• לא יקרה מידי
• לא שנויה במחלוקת מידי
• פחות משעה לחכות בתור
• טעימה בצורה סבירה שאינה מעליבה את בלוטות הטעם של אוריאל

מה שיצא, זה שהלכנו לסמית.

הסמית, היא דווקא בסדר. מה שנקרא, לגיטימית. יש בה תפריט בוקר נרחב (וגם תפריט ערב מגוון שכל בעלי הפרעות המזון למינהם כמו צמחונים או מעמידי-פנים-שהם-רגישים-לגלוטן ימצאו בו מה לאכול). האווירה גם נעימה, עם שלל שולחנות עץ ותפריט יין ואלכוהול נרחב. קשה לי להגיד שאיי פעם אכלתי שם משהו שגרם לי להתעלף על הרצפה, אבל מצד שני גם מעולם לא היו שם נפילות גדולות, מה שעושה את המקום מצוין עבור הרגעים בהם שיש לכם אורחים ולא נעים לכם לייבש אותם בזמן שתתווכחו שעות על איפה ללכת לאכול פשוט בא לכם לאכול משהו טעים ושאינו מתחכם .

לגבי ארוחת בוקר, היו כמובן שלל פחמימות וסוכרים, ורק אמא של אוריאל עמדה במילתה (ובמשקלה) ונשנשה סלט.

לסיכום, כן, לכו לסמית. סה"כ, לגיטימי.

השורה התחתונה: 85 דולר לשלושה אנשים אחרי מס ולפני טיפ (נודה שאחת מהן, אבל לא נגיד מי, לא שותה קוקטיילים בבוקר) זה דווקא אחלה דיל. כמובן שאם היו יותר קוקטייילים המחיר היה כנראה עולה בהתאם. (כנראה).

לפרטים נוספים: הסמית, יש כמה סניפים אבל אנחנו היינו בסניף בברודווי ורחוב 63