אחת הדרכים הכי משעשעות לטמטם את אוריאל זה לטעות בכוונה בעובדות היסטוריות. כל מה שצריך לעשות זה להפטיר "נו בטח שהמכבים עשו מרד בל"ג בעומר, זה היה בגלל שאנטיוכוס לא הרשה להם לשאת יותר מאישה אחת" או "בן פרנקלין מופיע על השטר של 20 דולר כי הוא המציא את הדואר?" או אפילו "אז אם מורדור זה כמו גרמניה במלחמת העולם השנייה, מכרות מוריה זה כמו רוסיה?" ולצפות באוריאל מתחלחל, נושא נאום של עשרים דקות על ההיסטוריה של מלחמות השושנים באנגליה ומסיים במחקר של יומיים בוויקיפדיה, רק כדי שאני אענה ב"אה, וואלה?" ואשכח את הכל תוך דקה. עוד דרך אפקטיבית לשגע את אוריאל היא להחביא לו את הדברים שלו ממש מול העיניים. למשל, לשים את הנרתיק של המשקפיים על השולחן בכניסה במקום על השידה ליד המיטה, או לשים את הפלאפון שלו על הכרית ולצפות בשעות של כיף והנאה בעודו הופך את הבית לחפש את החפצים שלו. אבל ללא ספק הדרך הכי אפקטיבית היא לענות ב "לא יודעת, משהו קליל", כשהוא מסמס לשאול מה אני רוצה לאכול הערב ולראות את המוח שלו, מילולית, מתפוצץ.
זה לא שזה לא נחמד לקבל ארוחת ערב גורמה מוגשת לשולחן כל ערב. בין היצירות מהשבוע האחרון יש למשל ריזוטו חיטה וסלק, צדפות עם קציפת ים ורוטב שוקולד לבן ועופיונים ביין עם שאלוטים ופורצי'ני, ולא שאני לא מאוד מעריכה את המאמצים, אבל בתור מי שאמורה לנקות את הכל הרבה פעמים בא לי משהו יותר קליל. קליל, בשביל אוריאל, זה רק ארוחה של ארבע מנות (לא כולל קינוח) (וגבינות) ככה שאתם מבינים שחיי נישואים זה דבר לא קל.
מזל שיש את סימו'רס.
בסימו'רס, הדברים פשוטים מאוד. יש כמה דגים טריים שהם הביאו מהשוק היום, ואפשר לבחור אחד ואת הרוטב שלו. הדג יגיע ביחד עם שלוש תוספות שיש להם היום (בדרך כלל ירקותיים ומה שבעונה) וסגרנו את עניין ארוחת הערב. תכל'ס, זה אוכל שמרגיש בריא, לא יקר ובעיקר – לא דורש המון מחשבה. הדגים תמיד טריים והתוספות תמיד טעימות. והכי חשוב – הבחירה היומית הקשה יורדת למינימום. תבחר דג. תבחר רוטב. סיימנו. איזה יופי.
למען ההגינות, אני אציין שיש להם עוד כמה דברים בתפריט, ניסינו את הטאקוס הטעימים שלהם וגם את הסבצ'ה, והכל היה נחמד אבל הסיבה העיקרית ללכת לשם היא כדי לאכול ארוחת ערב לא יקרה (22 לדג והתוספות), לא מסובכת, אבל מאוד טעימה. הדבר היחידי שאני לא אוהבת בסימו'רס שמונע ממני לחזור לשם שלוש פעמים בשבוע זה האפלוליות, והרעש. אם באים מספיק מוקדם, או כשיש מזג אוויר יפה והחלונות פתוחים אז זה לא כל כך מפריע, אבל כיאה לשכונה מהודרת כמו נוליטה, לקראת הערב האורות מתעמעמים ונעשה צפוף, ורועש, במיוחד אם הושיבו אותכם באחד מהשולחנות המשותפים. מצד שלישי, זה מונע ממני להמשיך לטמטם את אוריאל עם שאלות כמו "אם רוב האנושות הם צאצאים של ג'ינגס חאן, איך זה שלסינים אין זקנים?" ו – "בטח שאני יודעת מי זה מונטיפיורי, זה בעלה של יהודית" וכך נשמר שלום הבית שלנו.
שווה מאוד לנסות אם אתם באזור ואתם מחפשים לנוח קצת, ולאכול משהו קליל ולא מחייב. שווה עוד יותר להשאיר תגובות עם ציון עובדות היסטוריות לא מדויקות כרצונכם כדי לשגע את אוריאל!
השורה התחתונה: 60 דולר לשני אנשים, כולל מס וכולל ראשונות זה דיל לא רע,במיוחד בהתחשב באלטרנטיבות.
לפרטים נוספים: סימורס, רחוב ברום 390
אהבתם את הפוסט הזה? קראו על עוד מסעדות לא יקרות בניו יורק.