הארלם, שהיא ללא ספק אחת השכונות המגניבות ביותר בעיר לא מיוצגת מספיק בבלוג, אז החורף אני מתקנת את העניין (בכל זאת שנת בחירות) ועד סוף מרץ נכתוב על כל המסעדות והברים שאנחנו הכי אוהבים בשכונה. הולך להיות חורף חם ומגניב!

***

אוריאל הסביר שהוא לא רוצה ללכת למסעדת פיוז'ן בהארלם, ולא סתם פיוז'ן אלא פיוז'ן של קיבוץ גלויות אפריקאי, לא בגלל שהוא גזען או משהו אלא בגלל שהוא חושב שכשמבשלים בסגנון פיוז'ן לפחות אחד המטבחים אמור להיות סביר, ושהוא לא מכיר אף מטבח אפריקאי שאפילו מתקרב לסביר. אז כדי לשכנע אותו אמרתי לו שהולכים לסדנת קצבות עם קופון שקניתי בגרופון. אוריאל מלמל משהו ברטננויות לגבי זה שאם הוא היה יודע מראש הוא היה משחיז את הסכין קצבים שלו ושלגעת בסכין של טבח אחר זה כמו לגעת באשכים של טבח אחר, וזה טוב רק אם האשכים כבר מטוגנים ונמצאים על צלחת.

אבל הסכים לבוא בכל זאת.

אז הלכנו.

בהתחלה אוריאל קצת חשד בגלל שהוא לא ראה אנקולים או פרות או את רוקי אבל הסברתי לו שקודם יש חלק של הרצאה ורק אחרי כן החלק המעשי. ואכן הגיע המלצרית והסבירה לנו על המקום, שזה אוכל בהשראת הגלות האפריקאית כלומר אוכל שאפריקאים בישלו בכל המקומות שהם הגיעו אליהם בעולם, מאפריקה לאסיה לדרום אמריקה בין אם כמתיישבים או בין אם כעבדים. היום, מהגרים מהרבה מאוד מהתרבויות האלה גרים בהארלם ולכן אפילו עוד יותר כיף ללכת למסעדה הזאת.

למזלנו, הזמנתי עוד כמה חברים למסעדה ככה שיצא לנו להתנסות במגוון מנות ראשונות ומגוון מנות עיקריות. מה זה פיוז'ן אפריקאי אמריקאי אתם שואלים? ובכן, זה הרבה מנות עם תבלינים עזים ולא מוכרים. טעמים חזקים. מנות שלא מנסות להרשים בעדינות או בתחכום שלהם אלא פשוט אוכל טעים וצבעוני על הצלחת. כמו מה למשל? כמו למשל כופתאות עם בשר עז מטוגן ברוטב פירי פירי. שזה אחד הדברים הכי רכים ונימוחים שאכלתי מחיי. כמו למשל צלעות טלה שהיו כל כך רכות ונימוחות שהן פחות או יותר נזלו מהעצם והגיעו עם רוטב חריף וגם קצת יוגורט כדי לאזן את הכל. כמו למשל דג מטוגן שמגיע על מצע של גרגירים כלשהם עם ירקות ירקותיים, או למשל הבמיה המטוגנת והמתובלנת או הברוקולי ג'ינג'ר. או בקיצור, הבנתם.

האמת, לא הבנתם, כי עד שלא מגיעים למקום וחווים את כל הטעמים בעצמכם קשה להבין מה כל כך מרשים שם. אבל מהקוקטיילים המעניינים שיש בתפריט, העובדה שכמעט תמיד אפשר לעשות הזמנה באותו יום ולא שבועות מראש, המוזיקה הנעימה, השיחה הקולחת, המלצרים החביבים (אם כי קצת איטיים ) והמחירים הנוחים קל מאוד להתחיל להבין. עדיין יוצא בדרך כלל בסביבות שבעים-שמונים דולר לראש, אבל זה כולל דרינקים והמון אוכל ואווירה כל כך מיוחדת.

אם לא הבנתם, זאת אחת המסעדות האהובות עלי ביותר בעיר, למרות שהשירות שם יותר חביב מאשר יעיל. אוריאל קיטר בגלל שהם התעכבו עם הגשת הדרינקים והוא נאלץ לנהל שיחה עם קולגות שלי בעודו פיכח.

לסיכום אוריאל עכשיו קצת בטראומות נפשיות אבל בסיכום כולל פרוייקט הארלם לגמרי היה שווה את זה.

***

השורה התחתונה: באזור 70-80 דולר לראש, כולל דרינקים.

לפרטים נוספים: הססיל, רחוב 118 מספר 210.

אוהבים את פרוייקט הארלם? לפוסטים נוספים על הארלם.