[מסעדה] ג'ון אוף בליקר John's of Bleecker Street

סימון שוב הגיעה לעיר לסופ"ש קצרצר. לאלו מכן שלא זוכרים מי זו סימון אתם יכולים לקרוא על מעלליה שנה שעברה ממש פה. כשסימון בעיר, דברים נהדרים ומוזרים קורים כל הזמן – שאני מסכימה לעשות מניקור ובוחורת בצבע סגול לציפורניים, למשל.

סימון הביאה איתה הפעם את החבר החדש (והחתיך) יורי. כמה חתיך? הנה, תראו בעצמכם:

הוא כל כך חתיך שביקשו ממנו להוסיף את התמונה הזאת לעלון פרסום החדש שלהם

הוא כל כך חתיך שביקשו ממנו להוסיף את התמונה הזאת לעלון פרסום החדש שלהם

בכל מקרה, זאת הייתה פעם ראשונה של יורי בעיר ולכן לפי בחירתו הלכנו לעשות את כל הדברים שתייר בעיר צריך לעשות (להשתכר בהיי ליין, להשתכר בסנטרל פארק ולסיום להשתכר באתר הנצחה ל 9-11). לסיום הערב הלכנו לאכול פיצה ניו יורקרית אמיתית, כזאת שנפתחה כבר ב 1929 וכזאת שיש לה תנור פחמים אמיתי במטבח.

נחמד להביא אורחים ותיירים לג'ון אוף בליקר, בגלל שזה נותן להם טעימה קטנה של ניו יורק האמיתית: אי אפשר לעשות הזמנות מראש ככה שתמיד צריך לחכות בתור, יש שלט גדול בחוץ שמכריז שאין מכירה של סלייסים בודדים להרתעה של תיירים טמבלים, המקום עצמו צפוף בצורה בלתי רגילה, יש אינספור כתובות של אנשים שחרטו על השולחנות ועל כל קירות העץ המוזיף, יש רק שלושה סוגים של בירה בתפריט, המלצרים חסרי סבלנות ולסיום גם לא מקבלים כרטיסי אשראי. נהדר!!

IMG_0637

מה שכן, הפיצה ממש טעימה. היינו ארבעה אנשים ולכן התחלקנו בשתי פיצות בגודל בינוני (ואולי כמה בירות, אבל מי ממש זוכר) שהגיעו לשולחן תוך מספר דקות. בסגנון הפיצה הניו יורקרית, הבצק דק ופריך ומעליו מפוזרת הרבה גבינה ותוספות – ראויה לציון במיוחד תוספת הפפרוני ותוספת העגבניות בשום. (ראויות לציון במיוחד משום שהן היו אלה שגם נשארו איתי הכי הרבה זמן). רוטב העגבניות לא מתוק מידי ולא סמיך מידי ומפוזר בדיוק בכמות הנכונה על פני הפיצה. וגם, יש משהו בתנור פחמים אמיתי שמעביר קצת מהפחמיות לתוך הפיצה ונותן לה טעם קצת חרוך ובעיקר נהדר.

טעים, כבר אמרתי?

הבעייה בצילום פיצות היא שעד שמגיעים לצלם חצי מהפיצה כבר אכולה

הבעייה בצילום פיצות היא שעד שמגיעים לצלם חצי מהפיצה כבר אכולה

יורי כל כך חתיך שהשיער שלו בלבד שורף בערך אלפיים קלוריות ביום, ככה שלסיום הארוחה הוא נתן כמה ביסים בסימון:

אני בטוחה שהטען מזכיר צמר גפן מתוק ו/או אבקת פיות.

אני בטוחה שהטעם  מזכיר צמר גפן מתוק ו/או אבקת פיות

שבעים ומרוצים אמרנו להתראות לסימון ויורי, וסחטנו הבטחה שהם יבואו לבקר שוב בקרוב. בינתיים,  כל מה שנותר לי הוא להתבונן בלק הסגול שלי ולחכות שהם יחזרו. אולי בזמן שאני מחזיקה עוד סלייס של פיצה. אולי.

השורה התחתונה: שישים דולר לשתי פיצות בינוניות (6 חתיכות כ"א) עם תוספות ואולי עוד כמה בירות. התשלום במזומן בלבד.

לפרטים נוספים: ג'ון אוף  בליקר, רחוב בליקר 278.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים